ספרון מתנה
לקבלת המתנה מנהיגות
הורית במשפחה לחצו
כאן

לקבלת הטיפ החודשי
לקבלת הטיפ החודשי
לחצו
כאן




הדרכת הורים בפייסבוק
Bookmark and Share

נולד לי אח קטן

"....יש לי אח קטן, שלא מזמן בא לעולם..
כולם אוהבים אותו, אותי הם שוכחים
כי אני כבר קצת גדול לגדולים.....(אריק איינשטיין)
הולדתו של 'הילד השני' היא מעבר משמעותי עבור כל בני המשפחה, היא שינוי דרמטי בדינמיקה המשפחתית , יש אפילו המגדירים זאת כמעבר ל"משפחה של ממש". מרבית הילדים הצעירים עוברים משבר מסוים כאשר נולד אח חדש במשפחה. הבכור, שהיה עד כה "המלך" של המשפחה, זכה בתחילת דרכו בחיים למלוא תשומת הלב, הפינוק וההתייחסות מההורים ומהמשפחה הקרובה והמורחבת. הבכור התרגל למקומו היחידי עד כה במשפחה ועם הולדת התינוק, הוא עלול לתפוס את לידת התינוק כאקט תוקפני של "הדחה מן הכתר". הורים רבים מתארים את השינוי כשינוי הקשה לילד הגדול. אז איך להפוך את הולדת התינוק לחלק טבעי בהתפתחות המשפחה, שאינו בא לפגוע בו?

ההכנה לקראת...
קשה להצביע על שלב נכון אבל אם מרגישים שנכון לכם לספר או שקשה להסתיר את דבר ההריון, אין צורך להסס לספר .האופן שבו מספרים על הולדת אח, משתנה בהתאם לגילו של הילד, מאפייניו הרגשיים ומערך היחסים במשפחה.  חושב לזכור שהילדים שומעים הכל ואם החלטנו לשתף את המשפחה המורחבת או חברים בהריון המשמח הילד שומע כנראה את השיחות שלנו. ההרגשה שאמא או אבא מדברים על משהו סודי ואותו לא משתפים, אינה נעימה. אם החלטת לשתף אחרים חישבו על שיתוף הילד. בסופו של דבר הוא ישמע זאת מאיזו דודה נחמדה שתאמר לו ברחוב  "נו מתוקי... עוד מעט יהיה לך אח חדש ובכיין!".
בגיל שנה פלוס, אין טעם לבשר לו מיד כשמגלים את הפס בבדיקת ההיריון, אלא כשהבטן מתחילה לבלוט.
שפתו של הילד נמצאת רק בראשיתה, והוא עדיין לא מבין את כל מה שאומרים לו- אלא בעיקר את הטון ואת התחושה שמשהו חשוב עומד לקרות. כדאי לספר באופן כללי יותר על כך שיהיה לו אח חדש ולנסות לתת ציון זמן שמובן לו-  אחרי חג הפסח, אחרי יום ההולדת שלך וכו', וזאת מהסיבה שלילד אין יכולת הבנת מושג הזמן, כפי שיש לנו הבוגרים.צפייה של חודשים ארוכים נראית לו כנצח. כדאי לתת דוגמא מחבר או שכן למשל, "יהיה לך אח כמו תומר" ולחכות לשאלות נוספות של הילד. אין טעם להעמיס בפרטים ומידע מיותרים.
בגיל שנתיים כבר אפשר לעשות הרבה יותר; ילד בגיל זה כבבר חווה יותר, התנסה יותר, ופגש תינוקות צעירים ממנו. אפשר כבר להשתמש בספרים העוסקים בנושא,להראות לו תמונות של עצמו כתינוק, אפשר וכדאי להשתמש במחשק כמו לתת לילד בובה ולשחק בעזרתה כיצד מטפלים בתינוק,באמצעות הבובה ניתן ללמד את הילד לחוש אמפתיה.
בגיל שלוש והלאה אפשר לדבר על ההריון, לשאול את דעתו על תינוקות ומה יקרה אם יהיה לנו תינוק. עדיף לשתף ככל האפשר את הילד הבכור בהכנות המשפחתיות לקראת בוא הילד החדש. למשל, לקחת אותו לקניות לתינוק, לסדר יחד איתו את החדר וכדומה. כך הוא לא ירגיש שמסתירים ממנו, יתפוס עצמו כחלק חשוב במשפחה, ותהיה לו ההזדמנות לעבור תהליך נפשי מכין אמיתי לקראת השינוי המשפחתי המממש ובא. צריך רק לזכור שאם הוא לא מתעניין-  זה גם בסדר.    

חשוב שיידע שאמא תלך לביה"ח ולא תוכל לישון בבית, לומר לו מי ישמור עליו בזמן שאמא ואבא לא יהיו איתו בבית, והכי חשוב, להבטיח לו שהוא יוכל לבוא לבקר. בזמן השהייה בבית החולים תגובותיו של הפעוט יכולות להיות שונות ומגוונות החל מתגובה קיצונית כמו "התינוק מכוער וקרח" וכלה בתגובה מקבלת ואוהבת. חשוב לא לשפוט את הפעוט על תגובותיו השליליות ויש לקבלו על כל תגובותיו,עלינו להקפיד שלא להתייחס אליו כ"אח גדול ובוגר". הדבר ירגיז ויתסכל אותו הרבה יותר. כהורים, עלינו להשתדל שלא לשנות את דרישותינו ממנו ולצפות שיגדל בן יום.
שינויים בחיי הילד? כדאי לעשותם לפני הולדת התינוק.
אם יש צורך לעשות שינויים בחיי הילד הבכור, כמו החלפת מיטתו או כניסתו לגן, כדאי לעשותם זמן רב לפני הולדת התינוק, כדי שיתפוס אותם כמכוונים אליו ולא אל התינוק החדש. למשל, כדאי ליצור הבנה שהוא מוותר על מיטת התינוק שלו משום שיהיה לו נעים יותר במיטה גדולה ולאו דווקא בגלל שהתינוק יזדקק לה או לומר שהוא ילך עכשיו לגן כדי שיוכל להשתעשע, להכיר חברים וללמוד דברים חדשים ולא משום שהאם זקוקה לזמן רב יותר לטיפול בתינוק.

"הפולש מגיע הביתה"
הפולש מגיע הביתה - זאת התחושה שעלול לעיתים הבכור לחוש כלפי התינוק החדש. ההסתגלות לחיים בסטאטוס החדש אינה פשוטה, אותות הקנאה הכעס ורגרסיה עלולים לצוף והדבר נכון לכל גיל. על כן בתקופה הראשונה לאחר בואו של התינוק רצוי להיות מאופקים בתיאור הרך הנולד ובהפלגת שבחים על מראהו.

חשוב לא פחות לאפשר ביטויי רגש שליליים ביטויים אופייניים הם: "מתי אפשר להחזיר אותו לבית חולים או לבטן? "הלוואי והוא ימות". זה נכון שקשה להורה לשמוע שהילד שלו שונא את התינוק, אך עלינו לאפשר את ביטויי הכעס והכאב, כל עוד הם מילוליים. אנו נגיב כך שנשקף לילד את מה שהוא מרגיש. נפתח על כך שיחה. נדבר על הסיבות שבגללן הוא חש כך. בדרך זו, הילד, מיוזמתו, יאמר שהוא גם קצת אוהב את התינוק החדש... עלינו להדגיש בפני הילד שמותר להרגיש ולבטא כל רגש אך אסור להתנהג כל התנהגות. אפשר לשתף את אמא בכל תחושה לא נעימה שהוא מרגיש או לצייר ציור מה היה רוצה לעשות לתינוק אך עשייה בפועל אינה מותרת.     
כאשר נולד אח קטן, טבעי שהגדול נסוג להתנהגויות ילדותיות יותר. ראשית, הלידה יוצרת שינוי, התרגשות ורגשות סותרים אצל הילד- מצד אחד רגשות חיובים, ומצד שני חששות וחרדה למקמו בבית. אחת הדרכים לבטא את החרדה היא נסיגה להתנהגויות צעירות יותר כמו מציצת אצבע או מוצץ, הרטבה או שתייה מבקבוק. בנוסף, עצם הצפייה בתינוק מעוררת אצל חלק מהילדים רצון לחזור להיות קטנים; לא נעים להם לשמוע שהם הגדולים.                                    
הדרך הטובה ביותר להתמודד עם הנסיגה היא פשוט לקבל אותה, לא להילחם בה, ולהדגיש שגם לגדול מותר להיות קטן לפעמים. במקביל, כדאי להדגיש את התגמולים החיובים שיש לגילו של הילד: מותר ל לראות טלוויזיה כשהתינוק ישן, הוא יכול לשחק עם ההורים וכן הלאה. חשוב גם שלא להעביר מסר כולל ש"מעכשיו אתה תצטרך לחכות כי התינוק לא יכול".
כדי להקל על הבכור, יש להשתדל ולבקש מאורחים, אם הדבר אפשרי, לתת לו יחס לפני שימקדו את תשומת הלב ברך הנולד. כדי לעדן את הקושי, חשוב להקפיד על זמן איכות ייחודי רק עם הילד הגדול. נכון, קל לומר וקשה לעשות, אך כאשר ההורים בבית אפשר להתפצל כך שכל ילד יקבל את מלוא תשומת הלב מאחד ההורים. ואפשר גם לשבור שגרה ולבלות עימו גם מחוץ לבית, כמו בעבר.
אז מה עושים?
ההתמודדות היא פשוטה להסבר אבל קשה לביצוע; לתת יותר תשומת לב לגדול, להעביר מסר שהתינוק החדש זה דבר נהדר ונפלא, יש סבירות שגם הוא ירגיש כך, לעודד את הגדול ע"י שיתוף, התייעצות ובקשת עזרה, הוא ירגיש שלא זנחו אותו, שהתינוק החדש אינו מהווה איום לגביו. הוא ישמח לעזור ולהביע את דעותיו בעניינים הנוגעים לתינוק. אבל אם חוששים כל הזמן ולא נותנים לו להתקרב אליו, שמא יזיק לו ויפגע בו, הוא יקלוט מסר כזה, ויש סיכוי שינסה דווקא להכאיב לו..
ואיך עושים....
1. אם יש מבוגר נוסף בבית, רצוי לתת דווקא לו את התינוק, ולאפשר לאם להישאר עם הגדול. לא חשוב מה היא עושה איתו אלא עצם הנוכחות.
2. חשוב גם להיות יותר מילולי וגופני עם הילדים: לומר לו הרבה "אני אוהבת אותך", ללטף, לחבק ולגעת.
3. במקרים של תוקפנות ואלימות הן קודם כל קריאה לעזרה מצדו של הילד. לא לאפשר אלימות בשום מקרה, אבל כדאי קודם כל לברר אם התוקפנות היא המרכיב העיקרי במצבו של הילד, או שאלי קיימים מרכיבים אחרים (למשל, עצבות או חרדה) בהם יש לטפל עוד קודם.  כדי להתמודד עם האלימות עצמה ישנם שתי דרכים עיקריות: הראשונה,ניתן לחבק את הילד "חיבוק דוב"-(חיבוק חזק  שמונע מהילד להרים ידיים), הדרך השנייה  היא לאפשר לילד להוציא את כעסו בצורות אחרות- כמו צעקות,הכאה של כרית, בובה וכדומה.
4. אם הגדול יוזם שיחה על התינוק, כדאי שהאם תאמר לו שיהיה לה קצת קשה לטפל בתינוק החדש, ושהיא תזדקק לעזרתו -זה יעודד אותו.
5. וכשאמא חוזרת הביתה עם התינוק בזרועותיה, אפשר לומר לגדול: "מחר בטח יבוא המון אורחים לראות את התינוק הקטן. אז אולי כדאי שאתה תקבל אותם בדלת ותראה להם אותו?"- כך הוא ירגיש שמעריכים אותו. כשהוא יראה לאורחים את התינוק, הוא יהיה במרכז העניינים, הוא יהיה מדירך התיירים וירגיש שהוא חשוב ושנזקקים לו.
6. כדאי להיעזר בו איתו בעניינים הנגעים לתינוק, כמו לכסות אותו, ללטף אותו ומאידך, להוציא לו את המוצץ מהפה ולהעיר אותו משינה, וכדומה.
הולדת אח קטן, יכולה להיות מקור לעימותים מתישים במיוחד או בסיס לגדילה והתפתחות רגשית ואישית. כדאי לזכור שלילדים מותר לכעוס, ושמריבות בין אחים לא הופכות את ההורים ללא טובים. ההורים צריכים להתייחס אל המריבות בין אחים כאל סיטואציות חיוביות.  לא מומלץ להפריד באופן כפייתי בין הגדול לקטן, כי אז קיים החשש שהשניים לא יפתחו ביניהם יחסים גם מאוחר יותר, והרי שאיפתם של ההורים היא שהשניים יהיו חברים ויפתחו ביניהם מערכת יחסים, שאינה תלויה בהורים.

ספרים מומלצים:
"ספר הפילפילים".//"לאורן נולד אח והוא לא שמח"//"אח חדש לגמרי"//אחותו הקטנה של פינוקי".
"ברלה ברלה אח גדול"//"בבטן של אמא"//"להיות אחים"- קלטת וידיאו

 מאיה סימון - יעוץ והדרכת הורים-   נייד- 054-8091218 ,מייל- mayasimon8@gmail.com  

קישורים מומלצים  קידום אתרים

בניית אתרים | בניית אתרים בפייסבוק